פסק-דין בתיק על"ח 15729-09-12

1.         ועדה רפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]  מיום 26.12.10 (להלן: " הועדה") קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 90% החל מיום 5.9.10.

2.         ביום 6.7.12 פנה המערער בבקשה לשינוי אחוזי נכות שנקבעו לו וזאת בעקבות פסק הדין בתיק ע"ע 27272-05-10 מ דינת ישראל - אלעזאזמה מיום 29.1.12 (להלן: " פסק דין אלעזאזמה").

3.         בפסק דין אלעזאזמה נקבע כי כאשר לחולה קיימת מחלת סוכרת ומופיע אצלו לפחות אחד מהסיבוכים של המחלה המפורטים בפריט 4 (6) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: " התקנות"), יש לקבוע לו אחוז נכות בשיעור 65%, זאת ללא קשר לחומרת הסיבוך או הסיבוכים.

במידה ושיעור הנכות בשל פגימה נפרדת הנובעת מהסיבוך הינו מעל 30%, יש לקבוע לחולה נכות נפרדת נוספת בגין אותה פגימה הנובעת מהסיבוך.

4.         לטענת המערער הוא חולה סוכרת ובגין מחלה זו נקבעה לו על ידי הועדה נכות בשיעור 10%, אלא שכתוצאה מסיבוך מחלת הסוכרת התגלתה אצלו מחלה לבבית ובחודש דצמבר 2006 נדרש לעבור ניתוח מעקפים. לפיכך היה על הועדה לקבוע לו נכות בשיעור 65% החל מיום 1.11.06 וזאת במקום קביעת נכות נפרדת למחלת הסוכרת (10%) ולמחלת הלב (25%).

5.         המשיב הודיע למערער ביום 8.8.12 כי פסק דין אלעזאזמה התקבל ביום 29.1.12, לאחר מועד החלטת הועדה, ואין הוא רלבנטי לענייננו.

6.         החלטה זאת הינה מושא הערעור.

7.         לטענת המערער החלטת המשיב מנוגדת להיגיון הצרוף ומפלה בין התושבים.

            לפיכך לטענתו יש לשנות את החלטת הועדה הרפואית ולקבוע כי למערער נכות בשיעור 65% על פי פריט 4 (6) ה' לתקנות ובסה"כ לקבוע כי נכותו הצמיתה של המערער עולה על 90% החל מיום 1.11.06.

8.         טענות המשיב -

א.         אין מקום להחיל את ההלכה אשר נקבעה בפסק דין אלעזאזמה באופן רטרואקטיבי.

ב.         האפשרות להעלות טענה להחלה רטרואקטיבית של הלכה חדשה קיימת על פי הפסיקה רק במקום שבו מדובר בהליך תלוי ועומד ולא בכזה שהדיון בו הפך חלוט כמו במקרה שלפנינו.

ג.          למעשה מבקש המערער לערער אחרי החלטת הועדה מיום 26.12.10. המועד להגשת ערעור על החלטת הועדה הינו 60 יום מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער.

הערעור הנוכחי הוגש רק ביום 6.9.12, דהיינו כשנתיים מאוחר למועד הקובע ודי בכך כדי לדחות את הערעור.

            ד.         לבית הדין אין סמכות להאריך את המועד.

ה.         הועדה התכנסה מכח פניה של המערער ביום 12.10.09 לבדיקה מחדש, בין היתר בגלל בעיות קרדיולוגיות. המערער לא קשר בין מחלת הסוכרת , לגביה טען בנפרד לבין הבעיה הקרדיולוגית.

כך לא בתלונותיו בפני הועדה מדרג ראשון ואף לא בערר שהגיש לועדה לעררים.

המערער טען לראשונה כי מצבו הקרדיאלי הינו סיבוך של הסוכרת, ולכן מקנה לו נכות בשיעור 65%, במסגרת חוות דעת קרדיולוגית שנערכה ע"י פרופ' קפלינסקי מיום 15.10.10.

הועדה לא קיבלה את חוות הדעת של פרופ' קפלינסקי וקבעה: